בדלתיים סגורות
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים


תמ"ש 17174/99
תמ"ש 17175/99

בפני: כב' השופט פיליפ מרכוס

התובע – נתבע: כ. י.
ע"י ב"כ עו"ד שי אמיר

נגד

הנתבעת – תובעת: כ. א. מ.
ע"י ב"כ עו"ד גיתית נחליאל

פסק דין



הצדדים וההליכים:
1.נושא פסק דין זה: המשמורת על הקטינה, ה..., ילידת ...... תש"ס 1999... והאפשרות שהיא תעבור לגור מירושלים לר... (עיר אחרת).

2.ההורים גרושים: סמוך לאחר לידת הקטינה, עשו הסכם גירושין לפיו המשמורת אצל האם (תמ"ש 17171/99).

3.מאז, התנהלו הליכים מסועפים בבית משפט זה לענין המשמורת, תמ"ש 17173/99, שנפתחה חודשים ספורים לאחר שעשו הצדדים הסכם גירושין; ולפני כ- 4 שנים התנהל הליך בפניי בענין זרם חינוכי בו תלמד הקטינה, כאשר האב מנהל אורח חיים דתי והאם מנהלת אורח חיים לא דתי.

4.אף על פי הקונפליקטים שהיו בין ההורים, שניהם מדווחים כי לפרק זמן ממושך לאחרונה, הסדרי הקשר בין האב לבת היו תקינים, בתדירות גבוהה למדיי, ויש גם משני הצדדים גמישות ונכונות להתאים את הביקורים לצרכים של הילדה ושל ההורים.

5.במהלך ההליכים שבפניי הוגשו תסקירים לרוב, וגם חוות דעת של מומחית: די לציין כי לכל אחד מההורים תכונות אישיות שהכבידו על הגעתם להסכמים, וחשדנות כל אחד כלפי השני.

6.(א) ההליכים הנוכחיים התחילו ביום ט' סיוון תשס"ט 12.6.08 כאשר האב הגיש בקשה לצו מניעה נגד שינוי מקום מגורי הקטינה (בש"א 54512/08).
האב מספר כי

"לפני ימים אחדים גילתה המשיבה כי עומדת להעתיק ביום 1.8.08 או בסמוך את מקום מגוריה לר..., זאת אומרת לאחד מקום מגוריה עם החבר שלה.
"וכי אין בכוונתה לעשות כן על דעת עצמה מבלי לפנות לבית המשפט לבקש היתר מתאים למעבר"

(ב) נטען כי המרחק, 90 ק"מ, בתוספת עומסי תנועה, יגרום לצמצום הקשר בין הבת לאב, באופן שמנוגד לטובת הילדה.

(ג) לאחר שהושלמה הבקשה, ועל סמך סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן החוק) , אשר קובע כי ההורים כאפוטרופוסים טבעיים, קובעים את מקום מגוריו של קטין, אסרתי את המעבר עד להחלטה אחרת, וביקשתי תגובת המשיבה.

(ד) הבקשה הוגשה לפני הגשת התביעה, והתניתי את המשך הצו בהגשת תביעה.
7.(א) ארבעה ימים לאחר הגשת בקשת האב, ביום יג' סיוון תשס"ח 16.6.08 הגישה האם את בקשתה לאישור שינוי מקום מגורי הקטינה, בש"א 54652/08.
(ב) בקשה זו אף היא הוגשה בטרם הגשת כתב תביעה. הבקשה כוללת עתירה לאפשר לאם לרשום את הקטינה לבית ספר.

8.התביעות הוגשו בהמשך: תביעת האב למשמורת על הקטינה, ובמסגרת זו לאסור את העברת מקום מגוריה של הקטינה, מחוץ לירושלים (תמ"ש 17174/99), ותביעת האם להתיר העתקת מקום המגורים ורישום לבי"ס , (תמ"ש 17175/99).


9.(א) מיד ערבתי את יחידת הסיוע אשר הגישה דו"ח , כולל חלק חסוי, מיום ו' תמוז תשס"ח 9.7.08, שבו דווח כי הצדדים לא הגיעו להסדר כלשהו, ולכן הזמנתי תסקיר של פקידת סעד.

(ב) בדיון בבקשות במעמד הצדדים ביום ח' תמוז תשס"ח 11.7.08, לאחר שנחקרו הצדדים, נתתי החלטה מפורטת , בין היתר כתבתי,

"עיתוי הודעת האם לאב על התוכנית לעבור מעורר קושי. במיוחד הדבר מכביד על בית המשפט אשר זקוק לזמן ואמצעים כדי לבחון את השאלה, שאינה שאלה של מה בכך".

הוספתי:
"ההורים מוכרים לי כבר 9 שנים, והתנהלו הליכים מסועפים בענין המשמורת של הילדה, ביקורים וחינוכה. משום כך האם היתה צריכה לדעת שהאב עשוי לא להסכים למעבר, ולהגיש את בקשתה מבעוד מועד. ההיענות לבקשה בשלב ביניים תהיה מנוגדת לכלל הידוע, שהיענות לבקשת ביניים שהיא לאותו סעד אשר מבוקש בהליך העיקרי, תעשה רק במקרים חריגים ביותר, ועל אחת כמה וכמה מקום שלא ניתן ללא גרימת נזק רב להעביר את הגלגל לאחור.
ככלל בקשות ותביעות בענין שינוי מגורים ושינוי מוסדות חינוך צריכות להיות מוגשות לפני פורים, וככל המאוחר לפני פסח, ובוודאי לא אחרי שבועות בשנת הלימודים שלפני שנת הלימודים של המעבר.
אכן לא רצוי לעשות מעבר בית ספר במהלך שנת הלימודים, אך אם הדבר הכרחי, לא נראה שיגרם נזק רב, אם כך יהיה".

(ג) התברר שעיקר החשש של האב הוא לדלדול הקשר שלו עם הבת, כאשר מגורים באותה שכונה, כפי שהיו עד כה, מאפשרים לא רק הסדרים קבועים, אלא גם מפגשים אקראיים ומפגשים בהתראה קצרה.

(ד) בסיום ההחלטה, לאחר שסקרתי את טענות הצדדים רשמתי כך:

"לאור דברים אלה, יש צורך בטיפול מזורז בהליך, אך איני רואה מנוס מהזמנת תסקיר של פקיד סעד.
אני ער למעמסה על פקידי הסעד, ועל כך שאחרי סיום העיצומים יהיה עליהם להשלים תסקירים שיוזמנו מכבר. יחד עם זאת, מן הראוי שיוגש תסקיר תוך 30 יום מהיום, על מנת לאפשר דיון והכרעה לפני תחילת שנת הלימודים.
אכן המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה, וגב' ירדנה הויזמן נתנה תסקיר לפני 5 שנים"

(ה) לאור זאת, קבעתי דיון ביום כו' אב תשס"ח 27.8.08, בהנחה שעד אז יוגש תסקיר.

(ו) פקידת הסעד הגב' מירב שטובר הגישה הודעה ביום ה' אב תשס"ח 6.8.08, לפיה לא ניתן יהיה להגיש תסקיר עד "30.9.08" (שהיה ראש השנה).

(ז) לאור זאת, נאלצו הצדדים להסכים לדחיית הדיון, והוא נקבע ליום ז' תשרי תשס"ט 6.10.08.

התסקיר:
10.(א) לבסוף הוגש תסקיר הנושא תאריך ג' תשרי תשס"ט 2.10.08. במהלך התקופה התברר כי האם בהיריון, והיא כעת בחודש השמיני, וגם כי היא התחתנה עם מר ב. ק..

(ב) התוכנית אשר מציעה האם היא לעבור לגור בדירה השכורה של מר ק.... בר.... , שם הוא מתגורר פרק זמן לא מבוטל.

(ג) עוד נאמר כי אשתו של האב לא רצתה להיות מעורבת בהכנת התסקיר; וכי הקטינה לא רצתה להיות מעורבת בהליכים, אך ביקשה שתינתן הכרעה מהירה.

(ד) פקידת הסעד סוקרת בתסקירה את ההיסטוריה של האב והאם והקטינה. היא מספרת כי האם התחילה להכין את הקטינה למעבר לר.... : היא והבת מתארחות בשבתות בדירתו של מר ק..., וכן משתתף בנו מנישואיו קודמים; נעשתה היכרות בין הקטינה לבין ילדות וילדים אחרים בני גילה, וכן נבדקו האפשרויות לשלוח אותה לבית ספר.

(ה) לענין צורת החינוך, יוזכר כי לאחר ההתדיינות לפני כ- 4 שנים, הסכימו ההורים שהילדה תלמד בבי"ס "ק.", שבו לומדים ילדים מבתים דתיים ומבתים לא דתיים, והתוכנית כוללת ולימודים משותפים ונפרדים.

(ו) התברר כי אין בית ספר בזרם זה בר...., וכי גם אין בית ספר ממלכתי דתי מתאים לצרכים של הילדה.


(ז) בתי ספר דומים לק. או לתל"י (תגבור לימוד יהדות) יש רק ביישובים אחרים ורחוקים מר....

(ח) עוד סופר כי

"מ.... מוכנה להשקיע מאמץ כדי שמערכת היחסים החיובית בין ה... לאביה ישמרו ומסגרת הביקורים תשמרנה ככל שניתן. לדבריה הציע האב להרחיב את הסדרי הראיה בסופי שבוע מיום ה' אחה"צ עד מוצ"ש ובאמצע השבוע מוכנה להסיע את ה... למקום מפגש שיקבע ע"י בית המשפט באמצע הדרך בין ירושלים לר.... מ.... הציעה לי.... לענין זה את בית אביו בפ.... בחגי ישראל ובחוה"מ מ... מוכנה לתת לי... עדיפות על פניה בקביעת הסדרי ראיה, כך תהיה הזדמנות לה... לחוות את חגי ישראל כהלכתם. בחופש הגדול, מ... מציעה שה... תבלה את שלושת השבועות האחרונים של החופש בבית האב, אחרי שני מחזורי קייטנות".

(ט) על האב מסופר כי

"י... כועס וכואב את החלטתם של מ... וב... לעבור להתגורר עם ה... בר..... לדבריו בשנים שחלפו מאז הפרידה בינו לבין מ..., השיגו רגיעה ושקט ביניהם, שהטיבה עם ה... הוא ומ... מצליחים לתקשר ביניהם בצורה עניינית סביב צרכיה של ה... ונוצרה הסכמה ביניהם בענין הסדרי הראיה. לדבריו, עשה כל מאמץ לפתח קשר עמוק, חם ואוהב עם בתו, דרך מעורבותו בחינוכה ובפעילויות בהן היא משתתפת ודרך הטיפול בה בימי הביקור, שיתרכז בעיקר בשעות הערב והבוקר סביב לינה בביתו, והתארגנות לקראת יום חדש. בימי הביקור בביתו, מתאפשר לה. לתת ביטוי גם למנהגים ולמסורת אליה נחשפה בבית הספר ובביתו, באמצעים שונים כגון: ברכות ומשחק שהמציאה על לימודי משניות מבית הספר.
לי... אין ספק כי המעבר של ה... לר... לא יאפשר את המשך שגרת הביקורים, ויפגע באיכות הקשר בינו ובין ה. לדבריו זו הסיבה שה... עצובה ומצהירה באוזניו שאינה רוצה לעזוב את י...".

(י) עוד נאמר כי האב אינו מוכן לפשרה שהציעה האם בדבר אמצע הדרך אצל הוריו

"לדעתו של י... הפתרון לבעיה שנוצרה היא שמ. תתפשר וב... יתגמש ושניהם יעברו לירושלים. או לסביבתה, בעיר דוגמת מודיעין או מבשרת ציון. שבהן יש אף מסגרת חינוכית הדומה לבית הספר ק...".

(יא) הילדה מתוארת, על בסיס התרשמותן של פקידת הסעד ושל הגב' רחל רביקוביץ, עובדת סוציאלית יחידת הסיוע, וגם ד"ר שלומית לוי, פסיכיאטרית ממרפאת "אתיופיה".

"מדובר בילדה אינטלגנטית, תקשורתית בעלת כוחות ויכולות טובים. בשיחות איתה ביטאה את עצמה רגשית, בפתיחות. בהתאם לבקשתה לא יובאו תכני השיחות איתה. מדבריה מהשיחות איתי ועם הגורמים המטפלים האחרים לה... יש קשר קרוב ומשמעותי עם שני ההורים.
לגבי השינויים המתחוללים בחייה ניכר שהיא מודעת ושותפה להתרחשויות, היא שואפת שימצא פתרון לשאלת המעבר, אך מבטאת רצון שהשופט יקבל החלטה לגביה, ומבלי שתהיה שותפה לתהליך קבלת ההחלטות. הפסיכיאטרית ד"ר שלומית לוי התרשמה שלה. יש כוחות להתמודד עם השינויים והמעברים בחייה בעזרת הוריה והיא אינה זקוקה לליווי וטיפול מקצועי".

(יב) בגלל עמדתה זו של פקידת הסעד, בחרתי שלא לפגוש את ה..., על אף המשטר של השתתפות ילדים, בפרק כ (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

(יג) פקידת הסעד מסכמת שאין מקום לשנות את מצב המשמורת כעת, וכן

"מהשיחות עם י... התרשמתי כי הוא ואשתו ח..., עסוקים בבניית זוגיות החדשה ואינם פנויים כיום להתמודד עם קבלת משמורת על ה..."

(יד) בשלב זה לא ידעה פקידת הסעד על הפרידה בין האב לאשתו, שקרתה ימים ספורים לאחר שהוגש התסקיר; פרידה זו נודעה לפקידת הסעד בדיון שהתקיים ביום ז' חשוון תשס"ט 5.11.08.

(טו) פקידת הסעד גם שוללת משמורת משותפת,


"אומנם בין ההורים קיימת נכונות לשתף פעולה לטובתה של ה... בעניינים טכניים אך חסרה תחושת אמון וכבוד ביניהם שיאפשרו משמורת משותפת של ה..., בנוסף למרחק הגיאוגרפי".

(טז) פקידת הסעד מוסיפה שאם תתקבל ההחלטה בדבר ההעברה, האב מבקש ששלוש שבתות לחודש תהיה הילדה אצל האב ושבת אחד אצל האם, וכי

"י... מעדיף לוותר על ביקור באמצע השבוע ללא לינה כיוון שאינו רואה תועלת בביקור קצר שכרוך בנסיעות מרובות".

(יז) המסקנה של פקידת הסעד היא שהמשמורת תישאר אצל האם, כאשר היא התרשמה שה. רוצה להישאר מחוץ לקונפליקט וכי

"תוכל בעזרת תמיכת שני ההורים להסתגל לכל מציאות חדשה, לאחר שתתקבל ההחלטה לגביה".

הדיונים:
11.(א) ביום ז' תשרי תשס"ט 6.10.08 שמעתי את ב"כ הצדדים, והצדדים עצמם.

(ב) האם ביקשה שתינתן החלטה על סמך המלצת פקידת הסעד, אשר היתה לאפשר את המעבר, ולקבוע הסדרי קשר רחבים.

(ג) האב ביקש לקבוע דיון ולהזמין את פקידת הסעד.

(ד) שקלתי את טענות הצדדים, וביום יא' תשרי תשס"ט 10.10.08 קבעתי שיש לאפשר חקירת פקידת הסעד. הייתי ער לדחיפות קבלת ההחלטה, כאשר היה גם ברור שמעבר לעיר אחרת ולבי"ס אחר הם אירועים בעלי מעמסה רגשית לא מבוטלת לכל ילד, ויש צורך, עד כמה שניתן, לאפשר לקטינה לעבור את המשבר הזה, אם בית המשפט יחליט שכך יהיה, לפני הלידה, אשר יכולה להוות גם אירוע רגשי ואולי משברי עבור הילדה.

(ה) הוספתי:

"בית המשפט חייב לפעול לטובת הילדה, אך טובת הילדה מחייבת גם חובה אחרת, והיא לנהל דיון ענייני ולשמור על האינטרסים הדיוניים של הצדדים, על מנת שההחלטה תהיה נכונה, עד כמה שניתן.
במקרה זה, כאשר פקידת הסעד לא דנה באופן מפורט בכל ההשלכות של המעבר, מבחינת טובת הילדה, חינוכה, ומהרכיבים החברתיים, ולא דנה בכל ההשלכות האפשריות של המעבר, מבחינת קשר עם האב, אין זה ראוי לתת החלטה בשלב זה. לכן אקבע דיון שאליו תוזמן פקידת הסעד, ואראה בטיעונים שכבר הועלו כחלק מהסיכומים תוך מתן אפשרות לצדדים להשלים לאחר מכן".

12.(א) בדיון ביום ז' חשוון תשס"ט 5.11.08 התייצבה אשתו של האב, מבלי שהוזמנה ע"י מי מהצדדים. היא העידה, וכן העידו פקידת הסעד, וכן העידו הצדדים מר ק...

(ב) בסיום הדיון, במקום לסכם, ב"כ הצדדים ביקשו לראות את הטיעונים שטענו כסיכומים, וביקשתי מהם להגיש כל אחד מזכר פסיקה ומאמרים, וכך עשו.

הראיות:
13.(א) הסיבה לכך שאשתו של האב, הגב' ח. כ., לא רצתה להיות מעורבת בבדיקות פקידת הסעד התבהרה בפתח הדיון ביום ז' חשוון תשס"ט 5.11.08, כאשר התייצבה, והפניתי אליה מספר שאלות.

(ב) מסתבר שהגברת ח... עזבה את הבית של האב מיד לאחר יום כיפור, אור ליום יא' תשרי תשס"ט 9.10.08, ולדבריה זאת כאשר בעלה, האב, דרש ממנה לעזוב. היא עברה סמוך לאחר מכן הפלה, ואושפזה למספר ימים.

(ג) היא הצהירה כי לא הוזמנה ע"י האם או מי מטעמה לבוא לבית המשפט, ושמעה על הדיון מאת בעלה.

(ד) היא העידה על מה שראתה כהתנהגות אלימה מילולית כלפיה וכלפי הקטינה, והיו לה טענות רבות לפיהן האב אינו ראוי להיות אב; בוודאי אינו ראוי להיות משמורן.

(ה) שמעתי את עדותה, והיא נחקרה ע"י הצדדים; אני נוטה לייחס משקל לא רב לעדותה, אשר ניתנה בעידנא
דריתחא. התברר כי ביום הדיון היא החליפה את הצילינדר במנעול הדלת לדירה הרשומה על שם האב, על מנת שלא יוכל להיכנס, ויומיים לאחר הדיון, ביום שישי, ט' חשוון תשס"ט 7.11.08 , הגיש האב בפני בקשה להורות לאשתו ליתן לו מפתח למנעול החדש, ואשתו הגישה נגדו בקשה לצו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991.

(ו) אולם מתוך עצם העובדה שהעידה, ניתן היה להבין מדוע לא היתה מוכנה לשוחח עם פקידת הסעד.

(ז) לאחר שפקידת הסעד שמעה את עדות הגב' ח..., היא הודיעה שלא היתה בעדות זו כדי להביא לשינוי המלצותיה.

14.אף כי האב לא חזר בו בפירוש מתביעתו למשמורת, בא כוחו כיוון חלק משאלותיו לאם ולבעלה כדי לברר מדוע לא יעברו למקום קרוב יותר לירושלים מדוע רוצים דווקא להיות בר.....

הבסיס המשפטי והמחקרי:
15.(א) להבדיל מחלק מחבריי, כב' השופטת אלון בתמ"ש ( קריות) 7910/05 ג.ש. נ' ב.ע. וכב' השופט שטרק בתמ"ש (ת"א – יפו) 35245/02 ר.כ. נ' ו.א. איני רואה צורך לבחון את ההתדיינויות על בסיס זכויות.

(ב) גישתי, אשר מופיעה במספר פסקי דין, מבוססת דווקא על לשון חוק הכשרות, ובין היתר סעיפים 15 ו- 17

"15. תפקידי ההורים אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו,לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

17. קנה מידה לחובת ההורים באפוטרופסותם לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".

(ג) חיובי האפוטרופסות כוללים אם כן את הדאגה לקטין, כולל מתן אהבה וחיבה, מזון, ביגוד הנעלה, חינוך וטיפול רפואי, וקורת גג. מקום בו הורים פרודים, חובה על כל הורה לאפשר לטפח יחסים טובים עם ההורה השני.

(ד) ככל שהדבר נוגע לענייננו, יש גם חיובים נוספים: בני הזוג גרושים, ולכן חובה על כל אחד מהם להימנע מכל התערבות באורח החיים של הזולת.

(ה) על כך ניתן להוסיף כי יש חובה על המדינה וכל הגורמים מטעמה מתוכה להימנע מלהפריע לחופש התנועה והאוטונומיה של האזרח - ראה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בפרט סעיפים 1,2,4,5,7.

(ו) על כל אלה יש להוסיף כי האפוטרופסות של ההורים הטבעית היא משותפת בכל הליך ובכל החלטה.

16.(א) כב' השופט שטרק בפסק דינו תמ"ש 35245/02 האמור מצביע על הסדר בו נבחנים בבתי המשפט בארה"ב "המרכיבים בביצוע הסדרי ראיה, קרי מה קודם למה: טובת הקטינים או זכות הורה לקשר עם הקטינים".

(ב) בעבר נהוג היה לדון תחילה בהנחה שלהורה המשמורן יש זכות לעבור דירתו כדי לשפר את איכות חייו, ורק לאחר מכן נבדק טובת הילד והקשר עם ההורה הלא משמורן. הגישה החדשה היא שהורה משמורן יש לו זכות מעבר מקום מגורים עם הקטינים והוא אינו חייב להוכיח שהמעבר הכרחי. גם ההורה שאינו משמורן אינו חייב להראות כי מניעת שינוי המשמורת הכרחי כדי למנוע נזק לקטין מהמעבר. לפי השיטה היום, תחילה ההורה שאינו משמורן חייב להראות כי המעבר יגרום נזק לילדים, דבר המצריך בדיקה מחדש של ענין המשמורת, ורק לאחר מכן בודקים את יתר המרכיבים: הפגיעה ביחסים בין הקטין לבין ההורה שאינו משמורן. אם ההורה שאינו משמורן מצביע על נזק אפשרי, כי אז בית המשפט צריך לשקול אם שינוי במשמורת יהיה לטובת הקטינה.

17.(א) הופניתי למאמרו של Richard A. WarshakPayoffs and Pitfalls of Listening to Children (2003) 52 Family Relations 373

שם וורשק מתייחס בעמ' 381 לגישתם של ילדים והבעיות במעברים. הוא מציע שביקורים בתדירות גבוהה אצל הורה, הגר במקום רחוק ממקום המגורים, עלולים להפריע לפעילות השוטפת החברתית וחינוכית, דבר שניתן למנוע אם ההורה שאינו משמורן מגיע למקום המגורים או קרוב אליו. הוא מצביע גם על מחקר שהראה את ההשפעה של משבר גירושין על החיים של ילדים: יהיו פחות תופעות של בלבול, עוינות, ובריאות כללית טובה יותר כאשר ההורים הגרושים נשארו באותו מקום וקשים יותר כאלה שהורים גרו רחוקים זה מזה.

(ב) ענין המעבר נדון גם במאמר של William G. Austin Relocation, Research, and Forensic Evaluation: Part II: Research in Support of the Relocation Risk Assessment Model (2008) 46 Family Court Review 347
אוסטין (עמוד 351 – 359) מצביע על מספר נתונים שיש להביאם בחשבון בבדיקת בקשת הורה משמורן לעבור למקום רחוק ממגורי ההורה שאינו משמורן.


(1) גיל הילד: על פי המחקרים המצוטטים, המעבר מגיל 8 – 12 מביא לתוצאות טובות יותר מאשר מעבר של ילדים עד גיל 6 ומגיל 12 – 16, אם כי רואים גם מספר מוגדל של בעיות חינוכיות והתנהגותיות גם ביחסית גילאים בין 7 - 12.

(2) מרחק וזמן נסיעה: ההחלטות של בתי משפט והחיקוקים בדבר המרחק לא ניתן תמיד "להעתיק" מארה"ב הגדולה למדינת ישראל הקטנה; אך מחקרים מראים שמרחק של 75 מייל (120 ק"מ), או מעבר לשעה נסיעה, גורם לעיתים להימנעות ההורה הלא משמורן מלקיים את כל הביקורים. מומלץ שהמרחק לא יהיה ארוך מידי על מנת לאפשר באמצע הדרך.

(3) יציבות פסיכולוגית של ההורה המשמורן והיכולת ההורית של שני ההורים:
בענייננו, נראה ששני ההורים יציבים מספיק מבחינה פסיכולוגית.

(4) תכונות הקטין וצרכים התפתחותיים מיוחדים:
גם בענין זה, על פי דברי ההורים ופקידת הסעד, אין אצל ה. בעיות רגשיות או התפתחותיות מהסוג אשר מחייבים שיקול מיוחד.

(5) מעורבות ההורה שאינו משמורן: המחקרים מצביעים על החשיבות של מעורבות ההורה שאינו משמורן, ובין היתר נאמר כי תדירות הקשר פחות חשוב מאשר האיכות והקביעות. במיוחד מודגשת החשיבות של מעורבות ההורה שאינו משמורן בחינוך הילד, כולל נוכחות באסיפות הורים. צריך להיות תדירות מינימלית של קשר כדי לאפשר להתפתחות היחסים והיכולת של ההורה שאינו משמורן להשגיח על הילד, ולהיות מעורב ולהשפיע על התפתחותו.

(6) תמיכה בקשר של ההורה האחר – GATEKEEPER: על פי המחקרים, ככל שההורה המשמורן שבע רצון עם ההורה השני, הילד מסתדר טוב יותר. תהיה מעורבות טובה יותר של ההורה שאינו משמורן, ככל שהוא מרגיש שהוא מעורב בקביעת הסדרי הקשר.
לדברי אוסטין, המפתח למעבר מוצלח של הורה משמורן למקום מורחק הוא במתן אפשרות ועידוד הקשר עם ההורה שאינו משמורן.

(7) קונפליקט בין ההורים ואלימות במשפחה: הילדים שנחשפים לקונפליקט ממושך בין ההורים, והורים כועסים, יתפתחו פחות טוב ויסתדרו פחות טוב עם המעבר. אולם בענייננו נראה כי ה. בעלת אישיות ותכונות המאפשרות לה להתפתח יפה, על אף היחסים הקשים לעיתים בין הוריה.

(8) משך הזמן מאז הפרידה: בענין זה, הקונפליקט נמצא גבוה יותר בשנתיים הראשונות מאז הפרידה. מרכיב זה אינו רלוונטי בענייננו.

18.(א) כפי שקבעתי לעיל, רצוי לבחון את השאלה בפניי על בסיס חיובים ומחויבויות.

(ב) האם חזרה והדגישה כי האב אינו משלם מזונות , זאת למרות שאין אצלו מצוקה כלכלית; הוא עובד ומתפרנס, קנה דירה ומשלם החזרי הלוואה לבנק למשכנתאות.

(ג) האם מוסיפה כי היא התנהגה תמיד לטובת הילדה, בכך שלא נקטה בהליכי אכיפה בענין המזונות.

(ד) בעלה של האם בעדותו היה ער לכך שהאם לא תעבוד כשתלד, והוא ישא בעול כלכלי בתמיכה בה. וגם בענין חלק ניכר מהנסיעות.

(ה) יש התלבטות בשאלה אם הורה שאינו ממלא חיוב מרכזי בחיובים שלו כלפי הילד, החיוב לזון, ראוי להתחשבות בתחומים אחרים שבמסגרת החיובים שלו כלפי הילד.

(ו) בענייננו, השאלה היא האם יש בעובדה המוסכמת (אם כי האב אומר שהוא מוציא כספים על הילדה כשהיא אצלו), שהאב אינו משלם מזונות, כדי להשליך על המשקל שיש לייחס לטענות האב, זאת במיוחד כאשר האם לא הצביעה על הזנחת הקטינה על ידי האב. היא עודדה את הקשר, וזאת למרות החשדנות שאפיינה את היחסים שלה עם מי שהיה בעלה במשך שנים רבות מאז הפרידה.

(ז) הגעתי למסקנה שיש לייחס משקל מועט למרכיב זה : אבל לא להתעלם ממנו כליל.

(ח) יתכן שמרכיב חשוב בהחלטת האם להינשא ולפתוח חיים חדשים היה המצוקה הכלכלית שנגרמה ע"י אי תשלום מזונות ע"י האב.

(ט) עובדה היא שהאם מצאה בעל שמוכן לתמוך בה וגם בבתה, וע"י כך יהיה שיפור בתנאי חיי הבת: מעבר מדירה קטנה בי. לדירה מרווחת אצל בעלה של האם: אלה מרכיבים חשובים בשיקול דעתה של האם.


19.(א) גם לא ניתן לומר שהאם פעלה בצורה בלתי הגיונית בעליל.

(ב) בפס"ד שנתתי לא מכבר (תמ"ש 12820/06 ג.ק. נ' ע.ק.) אסרתי מעבר אם וילדים, בין היתר בגלל החיפזון שבו פעלה האם וחוסר התחשבות בילדים וביחסיהם עם האב.

(ג) שם היו שיבושים במערכת הקשר; האב האשים את האם בכך; ועל בסיס השיבושים הקיימים בחייהם מעצם הפירוד בין ההורים, והאירועים שקרו מאז, והיחס העוין בין הורים, ובנוסף לצורך לעבור בית ספר, קבעתי שאין להוסיף את העומס על הילדים והעתקת מקום המגורים.

(ד) במקרה ההוא, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, ע"מ 1060/06 ע.ק. נ' ק.ג. , וביהמ"ש החזיר את התיק לבית המשפט זה , תוך הוראה שתוגש חוות דעת. וכך נאמר:

"נדגיש כי הצורך בחוות דעת הנוספת, נולד מהיווצרותו של מצב עובדתי חדש, בעקבות פעולתה החד צדדית של האם, והעברת מרכז חייה וחיי הילדים להוד השרון, זאת שלא בהתאם להחלטת בית משפט. ואולם טובת הילדים היא העומדת לנגד עינינו, ואין בכוונתנו לפקוד את חטא ההורים על ילדיהם".

ההכרעה:
20.בענייננו כאמור, אם כי ניתן היה לצפות שהאם תתחיל את התהליך של שקילת המעבר מוקדם יותר, נראה שהיא עשתה את הפעולות הדרושות כדי להכין את הקטינה למעבר, מבחינת מציאת חוג חברים והפגשתה עם העיר החדשה והבעל ובנו.

21.סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה שמדובר בילדה, אשר בוודאי לא רוצה לעזוב את חוג החברים שלה בירושלים, ורוצה לשמר את הקשר עם האב, אך מאידך האם ממלאה את תפקידה כאם בצורה שאין בה פגמים משמעותיים, והעברת המשמורת, במיוחד לאור מצבו המשפחתי של האב כעת, לא תהיה לטובתה.

22.(א) כפי שצוין לעיל, חובתו של אדם גרוש להימנע מלנסות להשפיע על חיי גרושתו. כמו כן בית המשפט מחוייב לאפשר חופש תנועה וחופש לקבוע מקום המגורים.

(ב) חובתו של בית המשפט היא למנוע מעבר, רק במקרה שהדבר יפגע בעליל בקטינה.

(ג) הצעתו של האב, שהאם ובעלה יעברו ליישוב סמוך יותר לירושלים, סותרת את החיובים האלה: כאמור נעשתה עבודת ההכנה של הילדה למעבר לר...

23.(א) אכן מדובר במרחק לא מועט ולמעלה משעה נסיעה ברכב.

(ב) יחד עם זאת, הצעתה של האם נראית סבירה בהחלט, כאשר יהיו ביקורים בשבתות, וגם אפשרות לפגישה באמצע השבוע ,אולי באמצע הדרך.

(ג) כב' השופטת אלון, בפסק דין שלה (תמ"ש 7910/05) הנ"ל דנה בשאלת חלוקת הנסיעות ועלות הנסיעות.

(ד) בהתאם לאמות המידה אשר היא הציבה, אך בהתחשב בכך שהאב אינו משלם מזונות, ומאידך שהאם בעצם המעבר גרמה לצורך בנסיעות ארוכות למדיי, אני קובע כי כל עוד האב אינו משלם את המזונות כולל פיגורי המזונות, הוא ידאג על חשבונו לנסיעות של הבת לצורך ביקורי השבת, בין ע"י כך שהוא מסיע אותה הלוך וחזור ברכבו, ובין ע"י כך שהוא מממן נסיעה בצורה אחרת, במונית, או בתחבורה ציבורית כאשר הבת תהיה בגיל מספיק כדי לעשות את הדרך בתחבורה ציבורית.
לאחר תשלום חוב המזונות, וכל עוד משולמים המזונות באופן שוטף, יתחלקו ההורים בעלות הנסיעות בחלקים שווים.

24.(א) מקובלת עליי ההצעה שהבת תהיה בחגים רובם אצל האב, וכי היא תבלה לפחות 2 שבתות בחודש אצלו.

(ב) ביקור השבת יתחיל סמוך ככל האפשר לאחר סיום הלימודים ביום חמישי, והאב ידאג שהבת תגיע לביה"ס בזמן ביום ראשון בבוקר: אם הדבר אפשרי בלי השכמה מוקדמת יותר מידי ושיבוש בסדרי העבודה של האב, כי אז ההסעה יכולה להיעשות ישירות לבית הספר ביום ראשון בבוקר, ואם לאו, הבת תחזור לבית לא יאוחר מאשר שעתיים לאחר צאת השבת לפי שעון ירושלים כך יהיה גם בחגים.

(ג) לאור ניסיון העבר, אני יוצא מתוך הנחה שההורים יהיו מסוגלים לקבוע את הסדרי הקשר בחגים ובחופשות כגון חופשת הקיץ מבית הספר וחופשות אחרות, חוה"מ וכד'.


25.(א) נתתי את דעתי לענין של ביקורים באמצע השבוע. יש לקיים ביקור כזה, ביום רביעי או ביום חמישי בשבוע שבו הילדה לא תהיה בסופו אצל האב. היום המסוים ייקבע בתחילת כל שנת לימודים בהתאם לפעילות הקטינה, חינוכית, (כגון חוגים ושיעורי עזר) וחברתית (תנועת נוער וכו').

(ב) מפגש באמצע הדרך שהוצע ע"י האם, אכן נראה סביר בנסיבות הענין, כאשר מדובר בבילוי של 3 שעות לפחות.

(ג) ככל שמזג האוויר מאפשר, ניתן לנצל את המפגש לטיול, ואם הדבר לא מתאפשר, כי אז המפגש יכול להתקיים אצל בני משפחה של האב או של האם כפי שיבחרו, באיזור שהוא לא יותר מאשר 60 ק"מ ממקום מגורי האב ולא יותר מ- 60 ק"מ ממקום מגורי האם.

27.(א) סוגיית זרם החינוך היא סוגיה לא פשוטה כלל ועיקר.

(ב) האם סבורה שאין להעמיס על הילדה, נוסף על המעברים שהיא עוברת ולידת אח או אחות, הצורך ללמוד ביישוב אחד, ולגור ביישוב אחר, על כל המשתמע מכך מבחינת היחסים החברתיים, אשר כל כך חשובים בגיל של הילדה כעת.

(ג) האב חושש לחשיפת הילדה לחינוך שאין בו תכנים דתיים או אפילו הכרה בערכים דתיים, זאת על רקע הניגודים הקיימים בין בית האם, אשר שם לא מקיימים מצוות שבת וכשרות, ובית האב שם הוא מקיים מצוות אלו.

(ד) במסגרת הקיימת בבי"ס ק., הבת נחשפה לשני סוגי החיים, ואהדה לשתי הדרכים, והחשש של האב לניגודים האלה, חשש אמיתי הוא.

(ה) האם מצידה אומרת שבשבתות שהבת אינה אצל האב, היא תבלה חלק מהזמן במשפחות המורחבות שלה ושל בעלה, אשר שתי המשפחות שומרות שבת.

(ו) בנושא זה, הגעתי למסקנה שכאשר המעבר לר... יהיה לטובתה של הקטינה, ויש אינטרס לפתח עם חוג החברים שעימה לומדת הקטינה, אין לכפות עליה נסיעה ליישוב או לעיר אחרת לביה"ס.

(ז) יחד עם זאת, האם חייבת לעודד את הבת,ככל שהיא תרצה, ללמוד במסגרת חוגים או פעילות אחרת, ולקיים מצוות הדת, ולהימנע מכל דבר אשר מונע זאת.

28.לאור כל האמור, אני פוסק כדלהלן.

א.אני דוחה את תביעתו של האב למשמורת תמ"ש 17174/99 וגם בקשתו לאסור מעבר הקטינה לר.... .

ב.אני מקבל את תביעתה אל האם, תמ"ש 17175/99 ומתיר את מעבר המגורים.

ג.הסדרי קשר יהיו כאמור לעיל בסעיף 23-25 לעיל.

ד.הבת תלמד בבי"ס לפי בחירת האם, ותשתתף בפעילות אחרת בהתאם לאמור בסעיף 26 לעיל.

ה.יוגש תסקיר של פקידת סעד מר... בעוד שלושה חודשים מהיום ובו יהיה תיאור של התאקלמות הבת ליישוב החדש ולבית הספר, והסדרי הקשר עם האב.

ו.התיק יובא בפניי ביום ב' אדר תשס"ט 26.2.09.

ז.בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ח. המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לב"כ הצדדים וכן לפקידת הסעד הגב' שטובר, וכן ליחידת הסיוע וכן לפקידת סעד בר....

ניתן היום כ"ג בחשון, תשס"ט (21/11/2008) בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

גיתית נחליאל עו"ד , טו"ר
רח' מסילת ישרים 13
ת"ד 2019, ירושלים 91020
טלפון: 02-6246058
פקס :02-6234385
דואר אלקטרוני